מנהיגים וגמדים, גרסת אוקטובר
מאת אריה לייב תורן
ב־1992 קראו לזה "רפול ושבעת הגמדים": רמטכ"ל מפורסם בראש הרשימה, ומתחתיו שבעה שאיש לא הכיר. תוך כדי הקדנציה צומת התפצלה, ושניים מחבריה סיפקו את הקולות להסכם אוסלו ב׳. מי שהצביע צומת קיבל בדיוק את ההפך.
ב־2026 התמונה חדה עוד יותר. הרשימות ננעלו ב־8 בספטמבר. ב־13 באוקטובר מועמד ששמו הודפס ברשימה של עופר וינטר הודיע שהוא עוזב, ובאותו יום בן גביר הודיע שלא יחתום עם וינטר על הסכם עודפים. בכל אחד מהמקרים החליטו שניים־שלושה אנשים, ומאות אלפי בוחרים יחיו עם התוצאה.
החשבון פשוט: רשימה צריכה 3.25% מהקולות הכשרים. מתחת לקו, כל הקולות הולכים לפח. הסכם עודפים שווה משהו רק אם שתי הרשימות עוברות.
נח היה צדיק, אבל לא הציל איש מחוץ לביתו. אברהם הלך ראשון, לעיני כולם, ולוט בחר ללכת אחריו. ב־27 באוקטובר מותר לשאול כל רשימה: מי כאן הולך ראשון, ומישהו בחר ללכת אחריו?
Prepared in deep partnership and cooperation with Grok and xAI